#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה ספיקו דרב חסדא בעשיית מחיצה של בנ&quot;א ? ומה נפשט ?	"ר""נ בר יצחק נסתפק אם הסתפק אי הלכתא כר""ג דמי שנתנוהו בדיר וסהר מהלך את כולו. או דאיירי בלא מלו גברי, והספק אי כר""א דנכנס עוד ב' אמות.<p></p><p dir=""rtl"">ופשט רבא דהספק כר""א, דהא הלכתא כר""ג, וכן משמע מלשון תשובתו של רב נחמן דאמר יכנס, ומשמע דהספק היה על הכניסה. ור""נ פשט דשרי.</p>"	<br/>עירובין דף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה התי' לסתירה אם מותר לזקוף אדם או כלים או בהמה לעשותם דופן לסוכה בשבת? לס""ד ומסקנא. (3)"	"א. הא ר""א והא רבנן דפליגי בפקק החלון. ומקשי דהא לא שרו רבנן אלא להוסיף.<p></p><p dir=""rtl"">ב. הא ר""מ דאין הבהמה דופן, הא ר' יהודה. ומקשינן דאדם וכלים מהני גם לר""מ. וכן דמ""מ יאסר בין לר""א ובין לרבנן דאסור לעשות אוהל בתחילה גם כשאינו מועיל להכשר.</p><p dir=""rtl"">ג. כלים ובהמה: הא במחיצה שלישית, הא ברביעית. אדם ואדם (דהתם אמרינן כדי שיאכל וישתה) הא מדעת הא שלא מדעת.</p>"	<br/>עירובין דף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושים לסוכה (בחול) מחיצה מכלים, ובהמה, ואדם ומדוע?</p><p dir='rtl'>באר ע&quot;פ הסוגיא בעירובין!	בהמה מח' ר&quot;מ ור' יהודה.</p><p dir='rtl'>אדם וכלים מהני גם לר&quot;מ, דהתם ל&quot;ש למימר שמא יברח.	<br/>עירובין דף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מחיצה של בנ&quot;א בשבת ומדוע ?	מותר שלא מדעתם של העושים, דאין דרך בניין בכך. ואסור מדעת.	<br/>עירובין דף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיצא ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה, תנן דאם הוא נמצא תוך תחומו כאילו לא יצא, מה הפירוש ומאי קמ&quot;ל ? (לרבה ולר' שימי בר חייא, ב&quot;פ ברש&quot;י).	"פ""א ברש""י: לרבה כשלא יצא מהתחום כלל. וקמ""ל דלא נימא דכיון שהלך נקבע תחומו במקום שהלך. ולרב שימי כשהוא תוך אלפיים אמה מהתחום, דחוזר למקומו.<p></p><p dir=""rtl"">פ""ב ברש""י: לכו""ע חוזר למקומו, ולרבה חוזר לתחומו הראשון לבד, ולרב שימי יש לו את כל המקום שמהיכן שהוא נמצא ועד תחומו, משום הבלעת תחומין.</p>"	<br/>עירובין דף מד		
